הכישרון המרכזי של העיר
הומור
אם לבאקואים יש כוח-על, זו היכולת להתבדח — מהר, בחום ובעיקר על עצמם. כאן בהומור מרפאים, מפייסים ומקבלים אורחים.
הכישרון המרכזי של העיר
אם לבאקואים יש כוח-על, זו היכולת להתבדח — מהר, בחום ובעיקר על עצמם. כאן בהומור מרפאים, מפייסים ומקבלים אורחים.
אי אפשר לזייף הומור באקואי: הוא צומח מחיי החצר הרב-לשונית הגדולה, שבה מילה חדה הוערכה כמו פילאף טוב. כאן יודעים לצחוק על עצמם טוב יותר מאשר על אחרים.
הומור
אסכולת ההומור הבאקואית הרעימה בכל המדינה דרך הקב"ן: נבחרות מבאקו הן מהמעוטרות והאהובות בתולדות המשחק. את האינטונציה ואת סגנון ההלצה שלהן זיהו מהמשפט הראשון.
אך הקב"ן הוא רק הפסגה. האסכולה האמיתית הייתה בחצר, בחתונות וסביב שולחן התה, שם אִלתור ותשובה חדה היו חלק מחייב מהשיחה.
ממה עשוי הצחוק
קודם לצחוק על עצמך — ורק אחר כך, בטוב לב, על העולם.
משחק בתפר שבין רוסית לאזרית, מובן לשלנו.
תשובה חדה מוערכת יותר מהלצה מוכנה מראש.
מתבדחים לא כדי לפגוע אלא כדי לחבק — זהו הומור של ידידות.
הומור
בדיחה באקואית היא כמעט תמיד טובת לב: היא אינה פוצעת אלא מקרבת. לעקוץ אורח כאן הוא אות חיבה, ולהשיב באותו מטבע הוא הוכחה שאתה «משלנו».
לכן אוהבים את הבאקואים בכל חברה: הם מביאים איתם לא רק לחיים אלא גם את אותו צחוק חם שבו מזהים את העיר בכל מקום.
דמות ההומור הבאקואי כאן מוכללת ומאופיינת באידיאליזציה — כזיכרון חם של מסורת עירונית, לא כמחקר מדויק.