שפה

«שפת באקו» אינה ניב מספר לימוד אלא תערובת חיה, הנולדת היכן שעשרות עמים מדברים זה עם זה מדי יום. כאן חצי מהמשמעות נישא לא במילים אלא באינטונציה ובמחווה.

כמה מילים שבלעדיהן דיבור באקו אינו דיבור באקו. באהבה ועם דוגמאות.

Ə (e)

פנייה-קריאה אוניברסלית: גם «היי», גם «תקשיב», גם «נו באמת». תחילתו של כמעט כל משפט. — «Ə, gəl bura!»

Balam

«יקירי», «ילד שלי» בחיבה (מילולית «הילד שלי»). — «Balam, אל תדאג, יהיה בסדר».

Voobshche!

דרגת ההתפעלות וההסכמה הגבוהה ביותר, הנאמרת בנשימה. — «איך הים? — Voobshche!»

Na skolko…!

«כל כך», הדגשה במקום «כמה». — «כל כך טעים, תשמע!»

Jan / dzhan

«נשמה»; סיומת חמה לשם ולאדם. — «Ali-jan, שב לאכול».

Ala!

קריאה ידידותית, «היי, אתה!» — בלי גסות, בין שלנו. — «Ala, איפה נעלמת?»

…, da?

אינטונציית השאלה-החוזרת האופיינית בסוף משפט. — «ניסע לטיילת, da?»

Adam ol

«תהיה בן אדם» — קריאה למצפון ולהגינות. — «Adam ol, עזור לשכן».

Gəl bura

«בוא הנה» — הפקודה הבאקואית השכיחה ביותר, במיוחד בחצר. — «Ə, gəl bura!»

האיות והמשמעות של המילים משתנים מחצר לחצר ומשפחה למשפחה. הם מובאים כאן בטוב לב ובקירוב — כדיבור חי, לא כנורמה מילונית.